קצפ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית, אשר הועמדה על ידי התובעת על סך של 16,155 ₪.

לטענת התובעת,

בשל טעות שנפלה אצל מי מפקידי הנתבעת ו/או ברישומיה התבלבלו חיובי הנתבעת עם חיובי לקוח אחר, שהיו גבוהים משלה.

כך למעשה, לא זוכה חשבון הנתבעת, וכן נגבו מן הנתבעת סכומים גבוהים שבהם היא כלל לא הייתה חייבת.

לא זו אף זו, בגין "חובה" לנתבעת, החליטה הנתבעת לנתקה משירות.

רק לאחר מאמצים מצד התובע בוטל הניתוק, אולם חשבונה לא זוכה בחלוף חודשיים.

ביום 23.11.2010 ניתקה שוב הנתבעת את קו הטלפון של התובעת, בעת שבעלה היה במילואים, דבר שמנע ממנה ליצור עמו קשר. התובעת מלינה על כך שנאלצה "לבלות" ארבע שעות, לטענתה, במרכז שירות של הנתבעת, ואף אז לא נפתרו בעיותיה על אתר, והיא נדרשה, בדרישה בירוקראטית נוספת, לכתוב מכתב מפורט לנתבעת.

הסכומים הנתבעים הינם כדלקמן:

82.89 ₪, חיוב על המצאת פירוט שיחות.

5,000 ₪, פיצוי בגין הניתוק ועגמת הנפש שנגרמה בגינו.

1,072.13 ₪, חודשיים חיוב בגין חשבונו של לקוח אחר.

10,000 ₪, פיצוי בגין הפרת חוזה, הפסד ימי עבודה וזמן, התייעצות עם עו"ד (בעלות 500 ₪, על פי עדות התובעת) ושאר מרכיבי עגמת נפש הכרוכים בניהול התובענה.

לטענת הנתבעת,

ראשית, החזר מלא בגין גביית יתר בוצע על ידי הנתבעת, ועל כן יש לדחות כל טענה בעניין זה.

הנתבעת מודה בטעות בעניין הוראת הקבע, ומוסיפה פירוט מסוים בעניין ביטול הוראת קבע קודמת, שהביא לצורך בעדכון הוראת הקבע על ידי הנתבעת, שלב שבו נפלה, בשוגג, הטעות.

הנתבעת טוענת כי התובעת נותקה רק פעם אחת, וזאת לאחר תהליך הדרגתי, שכלל משלוח מכתב התרעה, מסרון כתוב למכשיר הנייד, ורק אחר שני אלה – חסימת שיחות והודעות יוצאות בלבד, ביום 18.10.2010.

כל עניין החסימה ארך, לטענת הנתבעת, פחות מ-40 דקות (בין השעה 13:04 לשעה 13:41, מייד עם פניית התובעת).

ביום 5.7.2011 נערך דיון בתיק בפניי. במהלך הדיון נשמעה עדותה של התובעת, וכן שמעתי את עמדת הנתבעת מפיו של נציגה מר נסים עזרן, מנהל קשרי לקוחות אצל הנתבעת.

כבר כעת אציין, כי התובעת עשתה רושם אמין ביותר, ואני מקבל את עדותה כי התראות באשר לחובותיה לא התקבלו על ידה.